ברית בנוסח אחיד: אשכנז וספרד
מקובל לערוך את טקס
הברית בעמידה, כשהקהל עומד על רגליו לכבודו של הרך הנולד:
הקהל:
בָּרוּךְ הַבָּא.
המוהל:
אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ
(תהלים ס"ה 6).
הקהל:
נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ, קְדשׁ הֵיכָלֶךָ (תהלים ס"ה 6).
האב, עטוף בטלית, מקבל את התינוק לידיו, ואומר:
האב:
אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָיִם, תִּשְׁכַּח יְמִינִי, תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי
לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת
יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי (תהלים קל"ז).
האב:
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ אֲדֹנָי אֶחָד (דברים ו' 4).
הקהל:
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ אֲדֹנָי אֶחָד.
האב: אֲדֹנָי מֶלֶךְ אֲדֹנָי מָלָךְ אֲדֹנָי יִמְלֹךְ
לְעוֹלָם וָעֶד.
אֲדֹנָי
מֶלֶךְ אֲדֹנָי מָלָךְ אֲדֹנָי יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד.
הקהל: אֲדֹנָי מֶלֶךְ אֲדֹנָי מָלָךְ אֲדֹנָי יִמְלֹךְ
לְעוֹלָם וָעֶד.
אֲדֹנָי
מֶלֶךְ אֲדֹנָי מָלָךְ אֲדֹנָי יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד.
האב: אָנָּא אֲדֹנָי
הוֹשִׁיעָה נָּא (תהלים קי"ח).
אָנָּא
אֲדֹנָי הוֹשִׁיעָה נָּא.
הקהל: אָנָּא אֲדֹנָי הוֹשִׁיעָה נָּא.
אָנָּא
אֲדֹנָי הוֹשִׁיעָה נָּא.
האב: אָנָּא אֲדֹנָי
הַצְלִיחָה נָּא (תהלים קי"ח).
אָנָּא אֲדֹנָי הַצְלִיחָה נָּא.
הקהל:
אָנָּא אֲדֹנָי הַצְלִיחָה נָּא.
אָנָּא
אֲדֹנָי הַצְלִיחָה נָּא.
האב, המוהל או אחד מן האורחים שכובד
בתפקיד זה לוקח את התינוק ומניח אותו על כסא אליהו בהשגחתו, בזמן שהמוהל אומר את
הפסוקים הבאים:
המוהל: זֶה הַכִּסֵּא שֶׁל אֵלִיָּהוּ
הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב.
לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי אֲדֹנָי (בראשית מ"ט 18), שִׂבַּרְתִּי
לִישׁוּעָתְךָ אֲדֹנָי, וּמִצְוֹתֶיךָ עָשִׂיתִי (תהלים קי"ט 166).
אֵלִיָּהוּ מַלְאַךְ הַבְּרִית, הִנֵּה שֶׁלְּךָ לְפָנֶיך, עֲמוֹד עַל יְמִינִי וְסָמְכֵנִי. שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ אֲדֹנָי, שָׂשׂ
אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב. שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶך
וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל. אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ, נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶך, קְדשׁ הֵיכָלֶךָ
(תהלים ס"ה 5-6).
האב, המוהל או אחד מן האורחים שכובד
בתפקיד זה לוקח את התינוק מכסא אליהו. הסנדק, עטוף בטלית, מתיישב על 'כסא של
אליהו' ומקבל את התינוק על כרית.
המוהל:
בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הַמִּילָה.
הקהל:
אָמֵן.
זה הזמן לביצוע מעשה הברית עצמו. התינוק מובא מברכי הסנדק אל מיטת הטיפולים
ומוחזר לברכי הסנדק לאחר תום המילה.
האב: בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם,
אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ
לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ.
הקהל:
אָמֵן.
האב:
בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ
וְהִגִּיעָנוּ לַזְמַן הַזֶּה.
הקהל:
אָמֵן. כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית, כֵּן יִכָּנֵס לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה
וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים.
את הברכות הבאות יכול להגיד האב או מי שהאב מבקשו
לברך
המברך[מחזיק
בידו כוס יין]: בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם,
בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.
הקהל:
אָמֵן.
(ספרדים מברכים כאן על הבשמים)
המברך או המוהל: בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ
הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדַּשׁ יְדִיד מִבֶּטֶן וְחוֹק בִּשְׁאֵרוֹ שָׂם וְצֶאֱצָאָיו
חָתַם בְּאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ, עַל כֵּן בִּשְׂכַר זֹאת אֵל חַי חֶלְקֵנוּ
צוּרֵנו, צַוֵּה לְהַצִּיל יְדִידוּת שְׁאֵרֵנוּ מִשַּׁחַת לְמַעַן בְּרִיתוֹ
אֲשֶׁר שָׂם בִּבְשָׂרֵנוּ, בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי כּוֹרֵת הַבְּרִית.
הקהל:
אָמֵן.
המברך שותה מעט מן היין. גם התינוק הנימול יטעם טעימה
קטנה באמצעות גזה ספוגה ביין.
בקטע הבא נקרא הילד בשם. נהוג כי המברך
עוצר את ברכתו לאחר שאמר 'ויקרא שמו בישראל', וכאן קורא האב בשם: פלוני בן פלוני
ופלונית [שם הבן ושמות הוריו].
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, קַיֵּם אֶת הַיֶּלֶד
הַזֶּה לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל [פלוני בן פלוני ופלונית]. יִשְׂמַח הָאַב בְּיוֹצֵא
חֲלָצָיו וְתָגֵל אִמּוֹ בִּפְרִי בִטְנָה, כַּכָּתוּב: "יִשְׂמַח אָבִיךָ
וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ" (משלי כ"ג 25). וְנֶאֱמַר:
"וָאֶעֱבוֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וְאֹמַר לָךְ
בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חַיִי" (יחזקאל ט"ז 6).
וְנֶאֱמַר: "זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר, אֲשֶׁר
כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק
וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם" (תהלים
ק"ה 8-10). וְנֶאֱמַר: "וַיָּמָל אַבְרָהָם
אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן שְׁמוֹנַת יָמִים. כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים"
(בראשית כ"א 4). הוֹדוּ לַאֲדֹנָי כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדוֹ (תהלים
קי"ח 1).
הקהל:
הוֹדוּ לַאֲדֹנָי כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדוֹ.
פלוני [שם התינוק], זֶה הַקָּטֹן גָּדוֹל
יִהְיֶה.
הקהל:
כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית, כֵּן יִכָּנֵס לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים
טוֹבִים, אָמֵן.